שלום בית

לרוב, המונח הזה 'שלום בית' נשמע מושג 'חרדי' מובהק. אולם בפועל, כשמשתמשים במונח 'שלום בית', מתכוונים בעצם לבטא מערכת יחסים בריאה, יציבה ונכונה בין בני זוג. מערכת יחסים אידיאלית שבה יש ביטוי פורה והדדי לשני בני הזוג, הן במישור הרגשי והן במישור הערכי והרציונאלי.

לאחר החתונה ושמחת ימי שבע הברכות, ניגש הזוג לבניית ביתו העתידי. טבע העולם הוא שבני זוג, השונים במהותם האחד מהשני, יתמודדו עם אתגרים זוגיים ויכילו האחד את השני בצורה חיונית, נטולת קונפליקטים ויציבה ככל האפשר. 

דבר זה, בטח בעידן המודרני והעכשווי, לא קל כלל ועיקר.


כיום, בעקבות המודעות הגדולה לזוגיות ערכית המבוססת על עקרון ההדדיות, מתקיימות סדנאות המיועדות לזוגות נשואים טריים וותיקים כאחד, מפי מרצים נחשבים בתחום. מטרת ההרצאה, נתינת כלים לבני הזוג להתמודד עם אתגרי החיים ומורכבותה של הזוגיות על שלל נושאיה, הן בתחום האישי בין איש לאשתו, והן בתחום החינוכי עבור חינוך הילדים, לצורך תפקוד נכון של המערכות החיוניות בבית. 


גם כשזוג חלילה יגיע למצב של טרום גירושין, ינסו בלשכות הרבנות בשלב ראשון, לפשר ביניהם ולשלוח אותם לסדנא שכזו במטרה להשיג 'שלום בית'. 


הגט והגירושין, הם ברירת מחדל אחרונה, לאחר שכבר ניסוי בני הזוג לפשר ולגשר בניהם בכל דרך אפשרית.

משקל חשוב הקנתה התורה לערך קיום חיי זוגיות בריאים, והשתדלה מאוד לדבר בשבח בני זוג החיים יחדיו כששלום שוכן בניהם. 


שלום זה נמשל להשראת השכינה בעולם ומהווה אתגר לא פשוט.

במשנה מתוארת השכנת שלום בין איש לאשתו כאחד מהדברים שאין להם שיעור.​



By yonatan cohen July 19, 2023
טקס ברית זבד הבת, או ברית בת, הוא טקס יהודי הנערך לציון הולדתן של תינוקות ולקבלן את פניהן לקהילה היהודית. מכיוון שהיהדות נטועה עמוק במסורת, טקס ברית זבד הבת הוא טקס משמעותי ביותר, שמתקיים עד היום ברחבי העולם. הטקס מבוצע בדרך כלל ביום השמיני לאחר לידתה של התינוקת ושורשיו מתקופות קדומות שבהן נשים יהודיות היו מתאספות יחד כדי לקבל את פני הילד בקהילה שלהן. הטקס מבוצע על ידי מוהל, המומחה לטקס ברית המילה ומתבצע כדי לסמל את כניסת הילד לברית העם היהודי. הטקס כולל ברכות מסורתיות בשם Shehecheyanu כדי להביע תודה על שהגיע לרגע משמח זה, ובת קול היא ברכה שנאמרה כדי לקבל את פני הילד לקהילה היהודית. בעקבות הברכה מתקיים מתן שם לילד המהווה חלק נכבד מהטקס ומשמש כדרך לבסס את זהותו היהודית של הילד. טקס מתן השם כולל מתן שמו של הילד, המשקף לרוב את אופיו של הילד ומלווה באיחולים לעתידו של הילד. השם שנבחר לילד נחשב כבעל השפעה משמעותית על עתידו ולכן הוא נבחר בקפידה רבה. טקס זבד הבת מלווה פעמים רבות בארוחה חגיגית, המפגישה משפחה וחברים לחגוג את בואו של הילד החדש. הארוחה היא אירוע משמח, שבמהלכו נאמרים הלל ותפילות להבעת תודה ותקווה לעתידו של הילד. בשנים האחרונות חלה התעניינות מחודשת בטקס בריתה של זבד הבת, שכן פמיניסטיות יהודיות ביקשו להשיב את התפקיד המשמעותי של נשים יהודיות במסורת היהודית. זוהי דרך לחגוג את הקשר החשוב בין נשים יהודיות לאמונתן ולחגוג את הגעתו של חבר חדש לקהילה. בסך הכול, טקס ברית זבד הבת הוא סמל רב עוצמה למחויבותה המתמשכת של הקהילה היהודית למסורת ולחיבור לדורות שקדמו. הוא מספק דרך לחגוג חיים חדשים, לקבל את פני הילדים לקהילה ולבסס את זהותם היהודית.
September 8, 2020
שושבין הוא למעשה ערב נאמן לכל טקס החופה והקידושין, שמעבר לטקסיות הדתית שבו, קיים בו כמובן בראש ובראשונה אלמנט חוקי של שטר חוב בעל משמעות כספית מובהקת. מכאן, נולדה הראיה באנשים המלווים את החתן ואת הכלה לחופה-'שושבינים'. בעבר, שם התואר הזה חייב יותר את המלווים, כשמשמעותו היתה, פריסת חסות והתחייבות על התנאים והסכומים המופיעים בכתובה בחתימת ידי החתן, כשהקרבה החברית או המשפחתית משמשים למעשה כערובה לביטחון הנישואים בין בני הזוג. למעשה, כיום נהוג שההורים משני הצדדים הם המלווים של בני הזוג לטקס המשמעותי בחייהם-החופה. (אם חלילה אחד מבני הזוג יתום או בן להורים גרושים, נהוג להוביל את הזוג זוג אחר קרוב ונשוי שמקובל עליהם. עדיפות ראשונה תינתן לאח גדול וכדו'). אולם, גם לאחר הליווי הראשוני לחופה, ישנם זוגות שמעדיפים כי חבריהם יעמדו בסמיכות אליהם בטקס, או לחלופין יאחזו בארבעת עמודי החופה במהלך כל הטקס. אין לכך כיום משמעות חוקית, אלא בעיקר גינוני כבוד והוקרה לחברים של בני הזוג. בכמה מעדות ישראל נוהגים ללוות את החתן והכלה לחופה עם נרות דולקים שאוחזים ההורים, כשהם מסתובבים יחד עם הכלה מסביב לחתן שבע פעמים בטרם יתחיל הטקס עצמו. מדובר בטקס מיסטי קדום מתקופת תלמידי האר"י ז"ל, ומקורו בספר הזוהר ובספרי קבלה קדומים. הסיבובים נועדו 'לעבות' את הקשר והכוחות החיוניים והחיוביים הקיימים ושולטים בעולם, ובכך להביא 'תוקף' חדש ויציב לזוגיות הנכרתת במעמד הנשגב.​
September 8, 2020
הבד שאיתו מכסה החתן את פני הכלה לפני הובלתה אל תחת החופה, מכונה בשם 'הינומה'. ההינומה מכסה את עיני הכלה, מה שלכאורה מונע ממנה מלראות מעבר לבד. מכאן השם הינומה, 'היא נמה'. כשם שאדם הנם את שנתו עיניו עצומות והוא איננו מבחין בדבר, כך הכלה המכוסה בהינומה איננה מבחינה בזרים שסביבה מלבד בעלה לעתיד שיכסה את עיניה בבד ההינומה לפני טקס הנישואין. הבד יכול להיות שקוף או אטום, ולרוב הוא יהיה מבד בצבע לבן, צבע שמלת הכלה. ההינומה מופיעה לראשונה בתנ"ך בספר בראשית, בסיפור המפגש בין יצחק לאשתו המיועדת, רבקה. "ותיקח הצעיף ותתכס" (בראשית פרק כ"ד פסוק ס"ה). במשנה מבטא הסעיף המכונה הינומה צניעות, ומעיד על בתוליה של הכלה בליל חופתה. הסברים רבים קשורים במנהג זה. יש שאומרים כי הפנים האחרונות בהם תביט הכלה לפני החופה יהיו פני הגבר, בעלה המיועד שיישא אותה בעוד מספר דקות, כמו גם הפנים הראשונות בהם תבחין, לאחר תום הטקס כשתסיר מעליה את ההינומה לצדו. ישנם דעות הרואים בהסכמתה של האישה לחבישת ההינומה, הסכמה לנישואין, והתחייבות לא להביט בגבר אחר מלבד בעלה. ברוב העדות והטעמים למנהג, מבטאת ההינומה את הצניעות בה התברכה הכלה.. בחסידויות הגדולות, נהוג להשאיל הינומות שנתפרו 'מבד מיוחס', ממפת שולחן או מבגד לבן של רבנית צדקנית משושלת האדמו"רות אליה משתייכים בני הזוג. בספרי חסידות וקבלה מובא, כי הרגעים שלפני כיסוי ההינומה על ידי החתן הם רגעי רצון בשמים, וההורים משני הצדדים נוהגים לברך את החתן והכלה בברכה המסורתית המופיעה במגילת רות בפרק ד': "ייתן ה' את האישה הבאה אל ביתך, כרחל וכלאה אשר בנו שתיהן את בית ישראל". הכלה בעת הזאת תבקש בליבה צאצאים כשרים, פרנסה טובה ובית יציב.